ת"א 41244-06-14

תקציר

התובע, אמן, שדרן רדיו ופעיל חברתי בעל דעות חילוניות, הגיש תביעת לשון הרע נגד שני נתבעים. הנתבע הראשון פרסם באתר האינטרנט שלו מאמר מערכת אנונימי שכוון כלפי התובעת, רצוף כינויי גנאי והסתה נגדה. הנאשם השני השמיע ציטוטים שיוחסו לו בפרסום שני, שהיו מתונים והיוו הבעת דעה. בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון מהווה לשון הרע שכן הוא חרג מגבולות המחלוקת והפלורליזם המותרים, והנתבע לא פעל בתום לב. מאחר שהאתר נחשב ל"אמצעי תקשורת", הנתבע הראשון, שהודה כי הוא הבעלים והעורך, נשא באחריות אזרחית בגין לשון הרע למרות שלא כתב את המאמר בעצמו. בית המשפט קבע כי לנתבע הראשון אין הגנה לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. לגבי הפרסום השני קבע בית המשפט כי הוא אינו מכפיש את התובע, וציטט התבטאויות מתונות שהביעו דעה ולא הסתה. לפיכך, התביעה נגד הנתבע השני נדחתה. הנתבע הראשון חויב לפצות את התובע ב-20,000 ש"ח, בצירוף אגרת בית משפט בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח. התובע חויב לשלם לנתבע השני 6,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין.