ת"א 21862-11-23

תקציר

ניתוח משפטי של הפסיקה והעקרונות המיושמים מקרה זה עוסק בשיקול דעתו של בית המשפט בכל הנוגע להטלת ערבות כספית (ערובה) על תובע (המשיב) מכוח הוראות חוק ורגולציה ספציפיות, ובראשן תקנה 157(א) לתקנות וסעיף 353א לחוק החברות. ההחלטה תלויה באיזון בין זכות היסוד לגישה לערכאות לבין הצורך להבטיח את תשלום הוצאות הנתבעים, במיוחד כאשר התובעת היא חברה בע"מ. עקרון הנגישות לצדק ושיקול הדעת של בית המשפט - הפסיקה מדגישה כי זכותו של תובע להתדיין היא זכות יסוד, הדומה לזכות חוקתית או זכות יסוד, שעל בתי המשפט להגן עליה בזהירות בבואם לדון בבקשות לפיקדון (ראו רע"ע 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן, ורעת"ע 2808/00 שופרסל בע"מ נ' אורי ניב). בתי המשפט מפעילים שיקול דעת רחב, המונחה על ידי עקרונות של הוגנות ומידתיות, כדי להימנע מסגירת דלת הגישה שלא בצדק. - בית המשפט מדגיש כי הטלת ערובה צריכה להיות שמורה לנסיבות חריגות ואין להשתמש בה ככלי פרוצדורלי ברירת מחדל, במיוחד כאשר לתביעה יש סיכוי סביר להצליח. מסגרת סטטוטורית ורגולטורית - תקנה 157(א) לתקנות מעניקה לבית המשפט שיקול דעת להורות לתובע להעמיד ערובה להוצאות, שמטרתה העיקרית היא להרתיע תביעות סרק ולהבטיח הוצאות אם התביעה נראית חלשה (ראו רע"ע 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון באסל נעים איברהים). - סעיף 353א לחוק החברות קובע במפורש כי ניתן להורות לחברה כתובעת להפקיד ערבות אלא אם כן הוכיחה יכולת מספקת לשלם את הוצאות הנתבע אם תצליח, ובכך מעבירה את נטל ההוכחה להוכחת יכולת כלכלית על החברה. עקרונות משפטיים בנוגע למצבו הכלכלי של התובע - הנטל להצדיק פטור ממתן ערבות מוטל על החברה התובעת, שעליה להוכיח את יכולת הפירעון שלה בראיות מהימנות, כגון אישור רואה חשבון (ראו רע"ע 237/19 כוכב היובל בע"מ; ר"ע 537/19 ניסקו חשמל בע"מ). - אי עמידה בנטל זה, כמו במקרה הנוכחי, מביאה לסבירות של בית המשפט לקיים את דרישת הנתבע לערבות. תחולה למקרה הנוכחי - המשיב לא הציג ראיות מספיקות - כגון אישורים כספיים - כדי להוכיח את היכולת לכסות עלויות פוטנציאליות, וגם לא הסיר בהצלחה את הנטל להצדיק פטור. - פסיקה קודמת, לרבות החלטת השופט ערן נווה, תומכת בדעה כי אי מסירת ראיות המבססות את היציבות הכלכלית מצדיקה דרישת ערבות. - בית המשפט מציין ספקות לגבי עוצמת הטענות, בהתחשב בעיכובים פרוצדורליים קודמים והזמן שחלף בסמוך לתקופת ההתיישנות, מה שעשוי להשפיע על סיכויי ההצלחה. חידושים משפטיים ועקרונות מיושמים - הפסיקה מאשרת מחדש את העיקרון לפיו על בתי המשפט לשקול הוגנות פרוצדורלית מול הצורך למנוע ניצול לרעה על ידי תביעות חלשות, תוך הקפדה על המסגרת הנורמטיבית לפיה בטוחות או ערבויות אינן מוטלות באופן אוטומטי אלא מותנות בראיות ליכולת כלכלית. - הוא מדגיש כי נטל ההוכחה מוטל בעיקר על החברה התובעת, ומחזק את עקרון אחריות הצד בהוכחות משפטיות, במיוחד כאשר הוראות החוק מקצות במפורש נטל כזה. מסקנה - בית המשפט יישם כראוי את הפסיקה הקבועה ואת הוראות החוק, תוך איזון בין זכות הגישה לבין אמצעי הגנה פרוצדורליים. - הוא הבהיר כי שיקול דעתו של בית המשפט כרוך בהערכה של לגופה של התביעה, איתנותו הכלכלית של התובע והאם הוצאות הנתבע מובטחות מספיק. - פסק הדין מדגיש באופן חדשני את חשיבות ההוגנות הדיונית בדרישת ערבויות בטוחות, במיוחד בליטיגציה תאגידית, ומבהיר את העברת נטל ההוכחה על החברה התובעת במקרים בהם מעורבים גופים בע"מ לפי סעיף 353א לחוק החברות. ההחלטה מדגימה זהירות שיפוטית בהבטחה שכלים פרוצדורליים כמו ערבויות יופעלו בצורה הוגנת ומידתית, תוך כיבוד זכויות פרוצדורליות תוך שמירה על האינטרסים של הנתבעים.