ת"א 10920-09-13

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה כספית הנובעת מהסכם מכר מקרקעין. התובע תבע את הנתבעת בגין אי תשלום מחיר הרכישה כאמור בהסכם. הנתבעת הודתה באי תשלום אך טענה כי הסכמים מאוחרים יותר בעל פה ובמשתמע שינו את לוח התשלומים והקטינו את סכום הפיצוי המגיע בגין פיגור בתשלומים. בית המשפט דחה את טענות הנאשם, וקבע כי הן אינן נתמכות בראיות מספיקות. נפסק כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין שינויים נטענים אלה, במיוחד נוכח התכתובת הענפה בכתב המעידה על עמידתה של התובעת על זכויותיה על פי ההסכם המקורי. כמו כן, בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לפינוי פולשים והוצאות אחזקת רכוש, ופסק לה 135,000 ₪. הנתבע חויב לשלם לתובע את יתרת התמורה החוזית, הפרשים צמודים, ריבית סטטוטורית, ריבית חוזית (בניכוי ריבית שכבר נכללה בפסק דין קודם) והוצאות נוספות לרבות שכר טרחת עורך דין. על התנהלות שני הצדדים במהלך ההליך נמתחה ביקורת, ובית המשפט הדגיש את הצורך במתינות, בעיקר מצד משפטנים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 08/07/2015.