ת"א 33768-12-18

תקציר

התובעים תבעו את הנתבע בגין ליקויי בנייה בפרויקט שבפיקוחו, ותבעו פיצויים בסך 93,328 ₪. הנתבע טען כי האחריות מוטלת על הקבלנים וכי יש לקזז כל אחריות מצידו בסכומים נוספים בהם חייבים התובעים. הסוגיות העיקריות היו אופי תפקידו הפיקוחי של הנתבע, עיתוי הליקויים ביחס לסיום עבודתו ועלות תיקון הליקויים. בית המשפט מינה מומחה שהעריך את הליקויים ואת הוצאותיהם, שאומצו במידה רבה על ידי בית המשפט. נמצא כי הנתבע היה אחראי על איכות העבודה כמפקח, ותפקידו היה כרוך בפיקוח מהותי על הפרויקט. בעוד שרוב עבודות הגבס בוצעו תחת פיקוחו, כמה ליטושים אחרונים נעשו לאחר עזיבתו. בית המשפט קבע כי הוא אחראי לכ-70% מעבודות הגבס. אחריותו של הנתבע נבעה מתפקידו כמפקח, והעובדה שהקבלן לא נתבע לא פטרה אותו מאחריות. בית המשפט קבע גם את שכרו של הנתבע וקבע כי שולמו לו 55,000 ₪ עבור עבודתו, מה שאפשר ניכוי של 3,000 ₪ מהפיצויים המגיעים לתובעים. תביעתם של התובעים לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש ותגמולים נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הם בחרו לעבוד עם מפקח ללא רישיון והיו אחראים למצוקתם שלהם. בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובעים 25,018 ₪, בתוספת שכר טרחה והוצאות בסך 7,020 ₪, ואת הוצאות המומחה שמונה על ידי בית המשפט. פסק הדין ניתן לטובת התובעים, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.