ת"א 6799-03-18

תקציר

התובעים, אחיו של המנוח, טענו כי אחיהם, משה, הונה את אביהם בכך שמשך כספים מחשבונותיו וגזל אותם. הם תבעו את המוסדות הפיננסיים שטיפלו בעסקאות, בטענה לרשלנות ומרמה, וכן תבעו צדדים שלישיים אחרים שקיבלו את הכספים שהופקעו, כולל משה. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות כנגד הנתבעים ומצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. בית המשפט מצא כי המוסדות הפיננסיים עיבדו את העסקאות על סמך הוראותיו וחתימותיו של המנוח, והתובעים לא הוכיחו כי חתימות אלה זויפו או כי המנוח אינו כשיר. לגבי הצדדים השלישיים, בית המשפט מצא כי רובם פעלו בתום לב ולא היו מודעים להטעיה כלשהי. החריג היחיד היה עסקה בודדת של בנק לאומי בשנת 2017, שבה נדרש אישור נוסף אך לא התקבל; הבנק נמצא אחראי למעשה רשלני זה וחויב לשלם לתובעים סך של 21,428.57 ₪. גם התביעה נגד משה, שהורשע בהונאה באירועים אחרים, נדחתה מחוסר ראיות. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות בסך 136,000 ₪ בתוספת מע"מ, בשיעורים משתנים בהתאם למעמד הנתבעים והיקף התביעות שנדחו.