ת"צ 31311-09-18

תקציר

על בית המשפט לשקול את האינטרסים המנוגדים הכרוכים בבקשות לתביעות ייצוגיות. התובע ביקש סעד הצהרתי וכספי בשל השיהוי של רשות המסים בהחזרת החזרי מס, בטענה כי הוא נופל בגדר חוק התובענות הייצוגיות. עם זאת, השופט מצא כי הבקשה לסעד הצהרתי אינה נופלת בגדר זו, שכן אין מחלוקת כי על הרשות להשיב את הכספים וכי עליה לעשות כן במסגרת הזמן הנקובה בפקודה. עוד ציינה השופטת כי הרשות פועלת לצמצום העיכובים וכי היקף החזרי המס המאוחרים קטן יחסית. באשר לבקשה לסעד כספי, קבע השופט כי היא אינה נופלת בגדר חוק התובענות הייצוגיות, וכי הוראת המחוקק בדבר הפרשי הצמדה וריבית כבר שימשה כפיצוי בגין עיכוב בהחזרים. עוד הדגישה השופטת כי תביעות ייצוגיות נגד המדינה שמורות לנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. השופט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות לתביעה ייצוגית ודחה אותה, תוך שהוא מציין את מאמצי הרשות לייעל את ההליך ולכן לא לפסוק לה הוצאות.