ת"א 7445-06-19

תקציר

התובעת, אחייניתו ויורשתו החוקית של אייזיה מגידסון ז"ל, תבעה את הנתבעת, בתו של חברו הקרוב של אייזיה, לבטל מכירת דירה במחיר בלתי הוגן לכאורה. אייזיה מכר לנתבע דירה תמורת 550,000 ₪, כאשר שוויה האמיתי נאמד ב-1,750,000-2,000,000 ₪. התובע טען כי אייזיה היה במצב של מצוקה, חולשה נפשית ופיזית וחוסר ניסיון, וכי הנתבע ניצל מצב זה. עוד טענה התובעת כי הנתבעת לא מילאה את חובתה לדאוג לאיזיאה במסגרת ההסכם. בית המשפט מצא כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע למצבו הנפשי של אייזיה בעת חתימת ההסכם. הראיות הראו כי אייזיה הייתה אישה חזקה ועקשנית שניהלה חיים עצמאיים וקיבלה החלטות בעצמה. למרות שהיו לה כמה תכונות ייחודיות, זה לא פגע בשיקול דעתה או ביכולתה לקבל החלטות מושכלות. עוד קבע בית המשפט כי תנאי העסקה היו סבירים, שכן מטרתו העיקרית של אייזיה הייתה שהנתבעת, חברתה הקרובה ביותר, תגור בסמוך ותטפל בה. הנתבע אכן סיפק לאיזיאה סיוע ותמיכה לפני ואחרי המכירה. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבעת מילאה את חובתה לדאוג לישעיהו. לא הייתה כל אינדיקציה לכך שהנתבעת נכשלה בעניין זה, וטענות התובע היו ספקולטיביות. למרות שהנתבעת יכלה להיות פרואקטיבית יותר בהעברת מחויבותה לטיפול כלכלי באיזיה, האפוטרופוס והתובעת לא ביררו עמה עניין זה. ככלל, בית המשפט דחה את התביעה, שכן לא מצא ראיות לקיפוח או ניצול. התובע חויב לשלם את הוצאות הנתבע בסכום מופחת של 10,000 ₪.