ת"א 2395/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת נזיקין שהגיש תובע שטען כי נורה בראשו על ידי כוחות הביטחון וסבל כתוצאה מכך מפגיעות נוירולוגיות, צלקות ובעיות EEG. האירוע התרחש לכאורה במחנה הפליטים בלאטה בשכם במהלך מה שהתובעים תיארו כתקופה שלווה. הנתבעים טענו כי מדובר ב"מעשה מלחמה" ולכן יש לחסינם מאחריות. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, והחליט לדחות את התביעה לאחר שקבע כי האירוע אכן היה מעשה מלחמה כהגדרתו בסעיף 5(א) לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה). ההחלטה הושפעה ממיקום האירוע באזור נפיץ, מהסיכון הנשקף לחיילים וממטרת הפעולה הצבאית. גם עדויות החיילים, שנמצאו אמינות, תמכו במסקנה זו. יתר על כן, ההחלטה הייתה זהה גם אם בית המשפט היה מוצא רשלנות כלשהי מצד הכוחות, שכן מבחן האחריות הנזיקית מבוסס על המידע שהיה זמין למבצע האירוע בעת האירוע. לבסוף קבעה השופטת כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאותיו של הצד השני, והפיקדון של התובעים יוחזר להם. פסק דין זה דוחה למעשה את התביעה ואת כל הודעות הצד השלישי הנובעות ממנה.