תא"מ 23410-11-19

תקציר

בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענותיהם של בנימיני או אבינועם. טענתו של בנימיני לעוגמת נפש שנגרמה לו עקב התנהלותו של אבינועם במהלך פגישה בין הצדדים, והתלונות במשטרה שבאו בעקבותיה, נדחתה מכמה טעמים. ראשית, הטענה לא נתמכה בראיות רפואיות כלשהן והמצוקה שחווה בנימיני נבעה ככל הנראה מהפגישה העימותית, ששני הצדדים היו אחראים לה. בנימיני גם לא פירט באיזו מסגרת משפטית נופלת התביעה בגין עוגמת נפש, האם מדובר בדיני נזיקין או בדיני חוזים. בנוסף, התנהגותם במהלך הפגישה וסירובם לאחר מכן להחזיר את מפתח הדירה מבלי לקבל את הפיקדון תרמו באופן משמעותי לסכסוך, ולכן תביעתם לפיצויים נדחתה באשמתם. גם תביעתו הנגדית של אבינועם בגין לשון הרע ונגישות נדחתה. בית המשפט קבע כי הקשר הסיבתי בין תלונתו של בנימיני במשטרה לבין כל נזק לכאורה לאבינועם נותק עם תחילת חקירת המשטרה. יתר על כן, נסיבות המקרה לא תמכו בטענת לשון הרע, שכן תלונתו של בנימיני לא הוכחה כזדונית או שקרית. באשר להתנגדות לביצוע השטר, קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענות אבינועם. בנימיני חויב לשלם לאבינועם 3,000 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בגין איחור בהחזרת מפתח הדירה. סכום זה הוענק עבור הזמן שבזבז ועלות הנסיעה שנגרמה לאבינועם כתוצאה מכך. עם זאת, אלמנטים אחרים בתביעתו של אבינועם, לרבות אלה בגין צביעת הדירה, עלויות ניקיון ופיצויים בגין עוגמת נפש, נדחו מחוסר ראיות או מצד. בסופו של דבר, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות, שכן בית המשפט מצא כי מרבית ההליכים היו מיותרים ושתי התביעות חסרות תוכן. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים, ביום 24.2.2021.