עת"מ 26602-01-17

תקציר

העותרת היא חברת אינטרנט המספקת פלטפורמה למסחר באופציות בינאריות. המשיבה, רשות ניירות ערך, הורתה לעותרת להפסיק את פעילותה לאלתר, בטענה כי העותרת מנהלת בורסה בלתי חוקית לניירות ערך, שכן היא נעדרת את הרישיון הנדרש. העותרת ערערה על ההחלטה וטענה כי האופציות הבינאריות הנסחרות בפלטפורמה שלה אינן "ניירות ערך" כהגדרתם בחוק ניירות ערך, ולכן היא אינה טעונה רישיון. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב הגדרת המונח "נייר ערך" בחוק ניירות ערך. העותרת טענה כי פרשנותו המילולית והתכליתית של החוק תומכת בעמדתה. מנגד, טענה הרשות כי תכליתו של חוק ניירות ערך תומכת בעמדתה כי הגדרת "ניירות ערך" כוללת את האופציות הבינאריות הנסחרות בפלטפורמה של העותר. לפיכך, העותרת זקוקה לרישיון להפעלת בורסה לניירות ערך. בית המשפט בחן את לשון החוק ומצא אותה מעורפלת, תוך השארת מקום לפרשנויות שונות. לאחר מכן היא פנתה לבחון את תכליתו של חוק ניירות ערך ומצאה כי חלק מתכליותיו חלות על המכשירים הפיננסיים הנגזרים הנסחרים בפלטפורמה של העותר. בית המשפט שקל גם את טענות העותר בדבר כוונת המחוקק, כפי שבאו לידי ביטוי בתיקונים שונים לחוק ניירות ערך, ומצא כי הן אינן משכנעות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המצע של העותרת מחייב רגולציה שתבטיח הגנה על משקיעים, וכי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים אינו מספק רגולציה מספקת לפעילות העותר. בית המשפט הגיע למסקנה כי האופציות הבינאריות הנסחרות בפלטפורמה של העותרת הן "ניירות ערך" כהגדרתם בחוק ניירות ערך, ועל כן העותרת זקוקה לרישיון להפעלת בורסה לניירות ערך. לפיכך, העתירה נדחתה.