ת"א 921/06

תקציר

התובעים והנתבעים מצויים בסכסוך על הבעלות בנכס מקרקעין המכונה מגרש 7 בגוש 18443. התובעים הגישו תביעה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לרישום כבעלים של הנכס, ואילו הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בנימוק של התיישנות וחוסר צדק. הנכס נרכש מרשות הפיתוח, הבעלים הרשום, על ידי אדם שנפטר שעיזבונו מיוצג על ידי הנתבעים. התובעים טוענים כי רכשו את הנכס מהמנוח ומבקשים לרשום אותו על שמם. הנתבעים טוענים כי התובעים הם פולשים חסרי זכויות בנכס. שני הצדדים מסכימים לדון תחילה בסוגיית תקופת ההתיישנות. הנתבעים טוענים כי הליכי הפשרה והיעדר התביעה מצד התובעים מבטלים את זכויותיהם בנכס, ותקופת ההתיישנות צריכה להיות 15 שנים מיום הפשרה או 25 שנים מיום הרכישה. עוד הם טוענים כי זכותם של התובעים להון עצמי בוטלה וכי מערכת היחסים בין הצדדים אינה מערכת יחסים של אמון קונסטרוקטיבי. התובעים, לעומת זאת, סבורים כי זכותם בנכס מבוססת על ייפוי כוח בלתי חוזר עליו חתם המנוח, היוצר יחסי נאמנות קונסטרוקטיביים ומבסס זכות שוויונית המתחילה את תקופת ההתיישנות רק כאשר הנתבעים שללו את זכותם להירשם כבעלים. עוד הם טוענים כי טענות הנתבעים נעשות בחוסר תום לב. בית המשפט מוצא כי טענות ההתיישנות אינן אחיזה במקרה זה וכי טענת התובעים אינה מיושנת. זכותם של התובעים להון עצמי בנכס מוכרת, ומאחר והם מחזיקים בנכס למעלה מ-36 שנים, החזקתם מקימה זכות חזקה. השופט מחליט לקבוע מועד קדם משפט ומורה לצדדים להתייצב. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והוא מיום 07.03.07.