ד"מ 34838-02-20

תקציר

התובע, עובד, תבע את הנתבע, מעסיקו, בגין עילות תביעה שונות הנובעות מעבודתו ומפיטוריו לאחר מכן. הטענות העיקריות היו כי הנתבעת לא הודיעה לתובע על תנאי העסקתו, לא ביצעה את ההפרשות המתאימות לפנסיה ולפיצויים, ופיטרה את התובע שלא כדין ללא שימוע בזמן שהיה בחופשת מחלה. בית הדין דחה את טענת התובע כי לא קיבל את ההודעה המוקדמת הנדרשת על תנאי העסקתו, והורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 1,000 ₪. עם זאת, בית הדין דחה את טענת התובע כי פוטר שלא כדין, שכן התובע לא הביא ראיות משכנעות לפיטוריו, ועדותו בעניין זה לא הייתה עקבית. גם תביעת התובעת בעניין הפרשות לפנסיה ולפיצויים נדחתה, שכן בית המשפט קיבל את ראיות הנתבעת כי ההפרשות הנדרשות בוצעו עבור התובעת. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעת התובע לתשלום עבור יום מחלה אחד נוסף, שכן מהראיות עולה כי הנתבע שילם לתובע כדין עבור ימי המחלה שלו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והנתבע חויב לשלם לתובע את הפיצוי בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום. לשני הצדדים הייתה אפשרות לערער על ההחלטה בדיון מהיר בבית הדין הארצי לעבודה.