עב"ל 782/07

תקציר

מדובר בערעור על החלטת בית המשפט האזורי בתל אביב-יפו לדחות תביעה לקצבת שארים. התביעה הוגשה במקור על ידי אישה אלמנה שבעלה נפטר בשנת 2002. המערערת טענה כי מעולם לא נמסר לה על זכאותה לקבלת קצבת שאירים וכי המוסד לביטוח לאומי (המכון) כשל בחובתו ליידע אותה. עם זאת, בית הדין האזורי דחה את תביעתה תוך שהוא מצטט את סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי לא ניתן לשלם גמלה עבור תקופות העולות על 12 חודשים לפני הגשת התביעה. בית המשפט גם לא מצא כל ראיה לכך שהמכון קיבל הודעה על מות הבעל. משכך, דחה פסק דינו של בית הדין האזורי את תביעתה של המערערת לתקופה שממותו של בעלה ועד אפריל 2005. בית המשפט העליון, לאחר ששמע את טענות הצדדים, מסכים עם החלטת בית הדין האזורי ואינו מוצא עילה להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר. עוד יצוין, כי תביעתה של המערערת לקצבת שאירים הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר פטירת בעלה, ומשכך, על פי החוק, היא זכאית לקבל תגמולים רק עבור 12 החודשים שקדמו לתביעה. עוד מסביר בית המשפט כי לא ניתן לצפות מהמכון לשלם תגמולים רטרואקטיבית מעבר לתקופה שנקבעה, שכן מדובר בהסדר מובנה ומחייב. בנוסף, קצבת השאירים אינה מבוססת רק על נסיבותיה האישיות של המערערת אלא תלויה גם בגורמים נוספים, כגון זכאותו של בעלה המנוח ופרטי התלויים. לפיכך, הערעור נדחה, ומחזק את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.