ע"א 440/75
פסק-דין עליון
תקציר
בבחינת הערעור אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפיה חוזה משפטי מחייב את המערערים להעביר את מניותיהם וזכויותיהם בשתי חברות למשיבים תמורת 772,660 ליש"ט. מקורו של הסכסוך במכתבים שהוחלפו בין הצדדים, אשר היוו הצעה וקיבול מחייב לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. בית המשפט הדגיש כי הכוונה ההדדית ליצור יחסים משפטיים הודגמה כראוי באמצעות ההתכתבות, ודחה את טענת המערערים בדבר חוסר הספציפיות של המכירה המוצעת. טענת המערערים כי שמרו על כל הזכויות במכתבם, ביקשו למנוע תביעות עתידיות וטענו כי ההצעה אינה מחייבת, נדחתה. בית המשפט פירש את "כל הזכויות שמורות" ככאלה שאינן משפיעות על אופייה המחייב של ההצעה. עוד טענו המערערים כי נפלה טעות, שאפשרה את ביטול החוזה. עם זאת, טענה זו נדחתה מאחר שלא ננקטו ההליכים המשפטיים הנדרשים לביטול כאמור, ולא נקבע כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב. בנוסף, קבע בית המשפט כי מכירת מניות אינה שקולה למכירה ישירה של מקרקעין, ומכאן שחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, אינו חל. משכך, חרף טענות המערערים בדבר בהירות וטעות, לא מצא בית המשפט עילה ממשית לערער על כריתת החוזה, והטיל על המערערים לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.
חקיקה מקושרת
ע"א 440/75 אשר זנדבנק, ואח' נ' מלכה (מלי) דנציגר, חוה מגנס, יצחק דנציגר, מיכאל דנציגר, בית-חולים ד"ר פ' דנציגר בע"מ, חברת חלקה 23 בגוש 6919 בע"מ, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים [17.2.76], עליון (17.2.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.