ע"ע 8582-02-13

תקציר

בתביעה משפטית משמעותית בנושא אפליה על רקע גיל וזכויות תעסוקתיות, קבע בית הדין האזורי כי רשת פיטרה והפחיתה שלא כדין את שכרם של עובדים ותיקים, בעיקר בשל גילם, מה שהוביל לשורה של הליכים משפטיים מורכבים. בית הדין קבע כי פעולות אלה מהוות אפליה פסולה על רקע גיל ושוללות מהמשיבים תנאי העסקה הוגנים, בפרט על ידי פיטורי עובדים מנוסים והפחתת שכרם לזה של עובדים בעלי ותק של 12 שנים בלבד, מבלי להציע חלופות הוגנות. משכך, קבע בית הדין כי העובדים זכאים לפיצוי ללא צורך בהוכחת נזקים נקודתיים, ופסק לכל משיבה 50,000 ₪ בגין הפליית הגיל בה נתקלו. כמו כן, בית המשפט פסק הפרשי שכר, דמי הבראה, מענקי יובל וקצבאות ביגוד על בסיס זכאויות התואמות את אמות המידה של משרד החינוך, שכן הרשת הייתה מוסד מוכר שאינו רשמי הכפוף לתקנות אלה. בית המשפט דחה את ערעור הרשת בנימוקים שונים, כגון חוקיות הפחתות השכר והטענות הנוגעות למעמד מוסדי מוכר. פסק הדין התייחס גם לסכסוכי פיצויי פיטורים של עובדים שפוטרו בשנת 2003, ואישר חלקית טענות להפרשי פיצויי פיטורים ופגמים בטיפול הראשוני, אך דחה את תביעתם לפיצויי פיטורים מוגדלים הנובעים על פי חוק מהיעדר הוכחה מהותית ואי התאמה להסכם קיבוצי ספציפי. בית המשפט חייב חישוב מחדש של תגמולים מסוימים באמצעות מינוי מבקר שכר וחייב את הרשת לשאת בעלויות חישוב מחדש זה בתחילה, בהתחשב באי עמידתה הקודמת ובהתנהלותה הפרוצדורלית המורכבת. מבחינת הוצאות משפטיות, נדרשה הרשת לשלם סכומים משמעותיים בשל פניותיה הנרחבות שלא צלחו ותרומתה למורכבות ההתדיינות המשפטית, אם כי הותירה מקום להתאמות המבוססות על חישוב מחדש של פערי שכר. המקרה מדגיש עקרונות משמעותיים בנוגע לדיני עבודה, במיוחד בנוגע לאפליה על רקע גיל, הוגנות פרוצדורלית וזכאויות העובדים על פי תקנות החינוך והעבודה הרלוונטיות.