עת"מ 1192/07

תקציר

העותר, שהפעיל בריכת שחייה מכוח חוזה עם המועצה המקומית חצור הגלילית, ביקש לבטל את הדרישה לתשלום ארנונה וביקש צו מניעה לביטול צו העיקול בחשבון הבנק שלו. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה על הסף. היא הוגשה מעבר למגבלת הזמן הקבועה בתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) והעותר לא ביקש הארכה. זאת ועוד, העותר פעל בחוסר תום לב בכך שהציג מסמכים חלקיים ומטעים לתמיכה בטענותיו. טענתו כי הבטחה שלטונית פוטרת אותו מתשלום ארנונה הייתה חסרת בסיס, שכן היא סותרת את תנאי החוזה ואינה נתמכת בראיות מספיקות. עוד טען העותר, כי צו הארנונה אינו חל על בריכת השחייה, אך לא סיפק כל אסמכתא התומכת בכך. ככלל, העתירה לא חשפה כל עילה להתערבות בית המשפט, מה שהוביל לדחייתה. בנוסף, חויב העותר לשלם למשיב הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן, וריבית שנצברה ממועד פסק הדין ועד לפירעון מלא.