עב"ל 44728-01-15

תקציר

המקרה נסוב סביב השאלה האם פגיעה שנגרמה במהלך פעילות ספורטיבית הקשורה לעבודה, במקרה זה משחק כדורגל, מהווה תאונת עבודה המזכה בכיסוי ביטוחי לפי חוק הביטוח הלאומי. על פי פסיקת בית המשפט, פעילות תיחשב כאגבית לעבודה אם יש לה את התכונות הדרושות כדי להיות מסווגת ככזו. במקרה הנוכחי, משחקי הכדורגל לא עמדו בקריטריונים להיחשב כנלווים באופן סביר לעבודתו של העובד. מהראיות שהוצגו עולה כי משחקי הכדורגל לא היוו חלק משמעותי מפעילות החברה או מפיתוח העובדים, שכן רק חלק קטן מעובדי החברה השתתפו בו, ומעורבות החברה בארגון המשחקים ובהנחייתם הייתה מזערית. עוד הדגיש בית הדין כי פעילות לטובת העובדים בלבד, כגון מנוי לחדר כושר, אינה נחשבת כקשורה לעבודה. מטרת המשחקים, שאורגנו על ידי עובדים מעוניינים, נתפסה כהטבת פנאי ולא כפעילות גיבוש צוות או איחוד עובדים. בנוסף, העניין והמעורבות המוגבלים של החברה במשחקים, יחד עם הצורך המזדמן לגייס שחקנים חיצוניים, הפחיתו עוד יותר את הטענה שמדובר במשחקים הקשורים לעבודה. הערעור, שביקש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, נדחה.