עע"מ 2395/07

תקציר

במקרה של ערעור וערעור שכנגד הקשורים לבקשה לתביעה ייצוגית נגד מדינת ישראל, דחה תחילה בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, בהובלת השופט מודריק, את התביעה הייצוגית, שעניינה חוק מס בולים על מסמכים. למערערים נפסק שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין בסך 500,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט נוספות. המערערים עתרו לפיצוי גבוה יותר, בטענה לתועלת הציבור ולסיכון שנלקח על עצמם, ואילו המדינה ערערה נגדית, וטענה כי הפיצויים הראשוניים אינם מוצדקים או צריכים להיות נומינליים בשל פעולות חוקיות שאושרו בהחלטת הביניים של בית המשפט העליון. בית המשפט הדגיש את תכליתה של התובענה הייצוגית ככלי יעיל לטיפול בקובלנות ציבוריות מינוריות אך קולקטיביות וציין את תקדים שיכון ובינוי, אשר הטיל ספק בתחולת מס הבולים על מע"מ, אך בטל לדיון עתידי עקב ביטול החוק. היא הכירה בתפקידם של המערערים בעצירת גביית המסים על ידי המדינה, אך הדגישה זהירות בהקצאות כספי ציבור. בסופו של דבר, החלטת הערעור הפחיתה את התגמול ושכר הטרחה ל-50,000 ₪ כל אחד, תוך שמירה על הצורך באיזון בין האינטרס הציבורי לפיצוי הוגן, ללא צווי הוצאות חדשים, המשקפים גישה רבת ניואנסים לתמריצים לתביעות ייצוגיות נגד רשויות ציבוריות.