בש"א 3758/96

תקציר

המערערת, חברת סלע מוצרי בטון, ערערה לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה את ערעורה על החלטת מינהל המכס והמע"מ. האחרון סירב לאשר ניכוי מס תשומות בגין מספר חשבוניות מס הקשורות לפרויקט בנייה שביצע המערער. הנהלת מע"מ טענה כי העבודות לא בוצעו על ידי קבלני המשנה ששמם הופיע בחשבוניות המס, ולכן המס לא הגיע לרשויות מע"מ. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער, והוביל את האחרון לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה אף הוא את הערעור, תוך שהוא מקבל את ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי לפיהם המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה – גם אם זו האחרונה מוטלת על המשיב. באשר לשאלה המשפטית האם המבחן הראוי לשלילת ניכוי מס תשומות הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי, קבע בית המשפט כי המבחן האובייקטיבי עולה בקנה אחד עם לשונו הפשוטה ותכליתו של החוק. על פי מבחן זה, זכאותו של הנישום לנכות מס תשומות נשללת אם החשבונית אינה חוקית, ללא קשר לידיעתו של הנישום על אי חוקיותה. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שייתכנו מקרים חריגים בהם הנישום נקט אמצעים סבירים לאימות החשבוניות אך עדיין לא הצליח לגלות את אי חוקיותן. במקרים כאלה, הציע בית המשפט, ייתכן שהמבחן האובייקטיבי לא יחול. מאחר שהמקרה הנוכחי לא נכלל בקטגוריה זו – המערער ידע שהחשבוניות אינן חוקיות – לא נדרש בית המשפט להכריע בשאלה המשפטית.