ת"א 48092-07-11

תקציר

התובעים והנתבעת מס' 1 חתמו על חוזה לשיפוץ והרחבת מבנה. התעוררה מחלוקת, שעצרה את הבנייה והובילה להתדיינות משפטית. התובעים ביקשו סעד זמני שימנע מהנתבעים להיכנס לבניין. בית המשפט, בפסק דינו, ציין כי ניתן לשקול מחדש סעד זמני בהתבסס על נסיבות משתנות או עובדות חדשות. נמצא כי התובעים הוכיחו עילת תביעה רצינית וסיכויי הצלחה טובים, אך סביר להניח שהיחסים בין הצדדים התדרדרו עד כדי כך שלא ניתן היה לבצע חוזה מלא. מאחר שנזקי התובעים היו כספיים בעיקרם וניתן היה לפצותם, ונזקי הנתבעים גדלו עם הזמן, היה מוצדק לבטל חלקית את הסעד הזמני. זאת ועוד, טענת התובעים בדבר החזקה בנכס לצרכי שעבוד לא נתמכה וגברה על הפגיעה בנתבעים. לפיכך, בית המשפט העניק לנתבעים גישה לדירות, קבע מועד אחרון לתובעים לפנות את ציודם, ואסר על הנתבעים לבצע שינויים בבניין עד לאחר ביקור מומחה. התובעים חויבו לשלם לנתבעים יחד 7,000 ₪ הוצאות בקשה, וההחלטה נכנסה לתוקף באופן מיידי.