ע"פ 7538/11

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בשורה של עבירות, לרבות דרישת רכוש באיומים והיזק בזדון, במסגרת הסדר טיעון. סעיפי האישום נגעו לאירוע שבו איים על עובד בחנות וגנב כסף מהקופה, וכן לאירועים נוספים של איומים, היזק לרכוש בזדון והטרדה. בית המשפט המחוזי גזר עליו בסך הכל 12 חודשי מאסר, בהתחשב בחומרת העבירות ובעברו הפלילי, לרבות אי ציות לצו פיקוח קודם. המערער ערער על גזר הדין בטענה כי הוא חמור מדי וכי היה על בית המשפט המחוזי לתת משקל רב יותר למאמצי השיקום שלו. הוא הצביע על תהליך הגמילה מסמים שהחל ועל תמיכת משפחתו, כמו גם על לידת בנו. המשיב, המייצג את המדינה, טען כי העונש הולם בהתחשב בהזדמנויות השיקום של המערער בעבר ובהימנעותו מלנצלן. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את התיק, לא מצאה עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. הם הסכימו כי המערער לא ניצל הזדמנויות קודמות להשתקם וכי חומרת פשעיו, יחד עם עונשו המותנה התלוי ועומד בעת ביצוע העבירה, מצדיקים עונש מאסר. בית המשפט הכיר בחשיבות מאמצי השיקום של המערער, אך לא סבר כי הם גוברים על שיקולים עונשיים אחרים במקרה זה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, אם כי בית המשפט בחר לנכות 40 יום מהעונש עבור הזמן שהמערער כבר שהה במעצר. הוחלט כי המערער יחל לרצות את עונשו, תוך תקווה כי ימשיך בהליך הטיפולי, ושירות בתי הסוהר התבקש לאפשר הליך טיפולי מתאים עבורו.