ו"ע 1393/01

תקציר

פסק הדין במקרה זה נסוב סביב פרשנותו של סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין והאם הוא מאפשר לקטינים הרוכשים דירות מגורים ליהנות משיעור מס רכישה מופחת. הסעיף מגדיר "דירה יחידה" כדירה שנרכשה על ידי קונה ובן זוגו או ילדיהם מתחת לגיל 18, והמחלוקת נסובה סביב השאלה האם הדבר חל על קטינים שהוריהם כבר רכשו דירה. השופט דן מרגליות ורו"ח אלי מונד סבורים כי כוונת החוק היא להעניק הנחה חד פעמית לתא משפחתי המתגורר תחת קורת גג אחת, כאשר סדר הרכישות אינו רלוונטי. לטענתם, מטרת הסעיף היא למנוע העלמות מס באמצעות רישום דירות על שם בני משפחה שונים. מאחר שהוריהם של הקטינים כבר רכשו דירה וקיבלו הנחה במס, הקטינים, שהם חלק מהתא המשפחתי, לא אמורים להיות זכאים לשיעור מס מופחת נוסף. פסיקה אחרת תיצור פרצה בחוק ותכשיל את מטרתו לגבות מס רכישה ממשפחות בעלות מספר דירות. מנגד, סבור השופט י' בן שלמה כי פרשנותו המילולית של החוק תומכת בעמדת המערערים. החוק קובע כי הרוכש וילדיו ייחשבו כרוכש אחד, ותכליתו של עקרון התא המשפחתי היא למנוע הימנעות ממס, שאינה ישימה במקרה זה שכן הדירות נרכשו במימון חיצוני ונרשמו על שם הקטינים. השופט בן שלמה מדגיש כי יש לפרש את דיני המס כמטילים מס אמת, ובמקרה זה הפרדת הרכוש בתוך התא המשפחתי מעידה על רצון כן לשמור על הפרדת נכסים. לפיכך, יש לראות בקטינים רוכשי דירה ראשונה הזכאים לשיעור מס מופחת. בסופו של דבר, דעת הרוב של השופט מרגליות ורו"ח מונד קובעת, והערעורים נדחים. המערערים נדרשים לשלם את הוצאות המשיב, כאשר השופט בן שלמה מסכים להחלטה אך נותן חוות דעת חולקת.