ת"א 3573/05

תקציר

הסכסוך בין התובעת לנתבעת החל סביב הסכם שותפות שנחתם ביום 28.12.04, אשר הקים שותפות לא רשומה לעיסוק בהנדסה אזרחית ממוחשבת, מחשוב ורפואה משלימה. כל צד האשים את השני באי ביצוע וניסה לנהל את השותפות ללא הצלחה. התובע תבע את הנתבע על ביטול הסכם השותפות שלא כדין ודרש פיצוי בסך 150,000 ₪. בתוך כך, הנתבע תבע מנגד סך של 167,000 ₪, בטענה להפרות מרובות מצד התובע, לרבות אי ביצוע, וביקש לקבל החזר הוצאות ונזקים בגין עוגמת נפש. בית המשפט מצא כי שני הצדדים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. תביעת התובע לאובדן השתכרות עתידית ופגיעה במוניטין נדחתה בשל היעדר ראיות עובדתיות וחישובים ראויים. כמו כן, נדחתה גם תביעת הנתבע לנזקים הקשורים להוצאות העסק, מוניטין ועוגמת נפש, שכן טענות אלו לא הוכחו. בית המשפט הדגיש כי הטענות היו צריכות להיות מובאות במסגרת הליך פירוק השותפות בבית המשפט המחוזי. יתרה מכך, השופטת ציינה כי טענתו הנוספת של הנתבע בדבר ניצול מיני בתצהיר אינה מבוססת ואינה רלוונטית לטענות הנוכחיות, אשר נדחו בעיקר בשל היעדר ראיות מספיקות לנזקים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והנתבע נזכר בהתחייבותו לשלם הוצאות קודמות ולהפקיד לחשבון השותפות סך של 10,000 ₪ בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי.