ע"פ 5524-07-10

תקציר

שלושה ערעורים הוגשו על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות בתיק של עבירות סמים. המערער הראשון הורשע בתיווך בעסקה של 4 ק"ג חשיש והחזקתו ללא כוונה לצרוך באופן אישי. המערער השני הורשע בהחזקת החשיש ללא כוונה לצרוך באופן אישי ובהחזקת קוקאין. שניהם נידונו לעונשי מאסר בפועל, וכן הוטל עליהם מאסר על תנאי. המדינה ערערה על הקלה בעונשו של המערער השני, ואילו הנאשמים ערערו על חומרת עונשם. בית המשפט העליון דחה את ערעורי הנאשמים וקיבל את ערעור המדינה. נפסק כי בית משפט קמא הבחין נכונה בין המערערים והטיל עונש מתון על המערער הראשון, בהתחשב בהיעדר עברו הפלילי ובסיכויי השיקום שלו. עם זאת, העונש שהוטל על המערער השני היה קל יתר על המידה, נוכח עברו הפלילי והיעדר הרתעה בגזרי הדין הקודמים. תקופת המאסר בפועל שלו הוגדלה ל-44 חודשים. כן הורה בית המשפט על צמצום היקף המאסר על תנאי שהוטל על שני המערערים. למרות שהמדינה ביקשה להטיל קנס על המערער השני, בית המשפט החליט שלא לעשות זאת בשל מצבו הסוציו-אקונומי והיעדר קנס למערער הראשון. פסק הדין הדגיש את חומרתן של עבירות הסמים ואת הצורך בעונשים מרתיעים, תוך התחשבות גם בנסיבותיהם הפרטניות של המערערים.