ת"א 59157-05-22

תקציר

המבקשים, שהם אנשי מקצוע בתחום הנדל"ן, ביקשו לאכוף חוזה מכר בנכס כנגד הבעלים הנוכחיים (המשיבים 3-1) וצד שלישי (המשיב 4) שטען אף הוא לבעלות. המבקשים טענו כי הגיעו לחוזה מכר מחייב עם המשיבים 3-1, אשר בוטל לאחר מכן על יסוד הסכם עם המשיבה 1. לטענת המבקשים, הביטול הותנה בכך שהמשיבים 3-1 לא ימכרו את הנכס לצד שלישי שאינו בן משפחה. משטענו כי המשיבים 3-1 הפרו תנאי זה, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני להפסקת המכירה למשיב 4. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שמסמך הסיכום מהווה חוזה מחייב, במיוחד בהתחשב בהיעדר חתימתו של המשיב 2. בנוסף, גרסת המבקשים לשיחת הטלפון בדבר ביטול החוזה לא הייתה עקבית וחסרה פרטים מהותיים. בית המשפט גם הטיל ספק באיחור שהשיה של המבקשים בהגשת הבקשה, דבר המצביע על חוסר דחיפות העולה בקנה אחד עם התפיסה כי הסיכום אינו חוזה מחייב. בסופו של דבר, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה בשל הימנעותם של המבקשים מלהציג גרסה משכנעת לאירועים ומהיעדר ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם. המבקשים חויבו בהוצאות המשפט של המשיבים, בסך של 40,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים, וכעת יעבור התיק לדיון מלא.