רע"ב 4840/20

תקציר

אסיר ישראלי, המרצה עונש מאסר של חמש וחצי שנים בגין מרמה, סחיטה והלבנת הון מאז ינואר 2017, נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם על ידי ועדת השחרורים. הוועדה ציינה את הימנעותו של האסיר מהשתתפות בתוכניות טיפול ייעודיות להונאה והימורים כסיבה להחלטתם. האסיר עתר פעמיים לבית המשפט המחוזי, תחילה נגד החלטת ועדת השחרורים ולאחר מכן נגד דחיית עתירתו הראשונית על ידי בית המשפט. שני הניסיונות לא צלחו. לאחר מכן ערער האסיר לערכאה גבוהה יותר, וטען כי עניינו מעלה שאלות משמעותיות לגבי המשקל שניתן להשתתפות טיפולית כבסיס לשחרור מוקדם וכי התפרצות נגיף הקורונה היוותה שינוי נסיבות המצדיק דיון חוזר. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה לא עוררה שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לנסיבותיו הפרטניות של האסיר ולכן אינה ראויה לערעור נוסף. ההחלטה הושפעה גם מנכונות המדינה לשלב את האסיר בקבוצת טיפול, אם כי משבר הקורונה עלול לעכב את התהליך. השופט הכיר במצוקתו של האסיר, אך עמד על דחיית הערעור והותיר את החלטת הערכאה הנמוכה על כנה. האסיר שומר לעצמו את הזכות לעקוב אחר ההתפתחויות ולהמשיך בהליכים עתידיים.