עפ"ג 7031-02-10

תקציר

שני בוחני רכב מוסמכים מטעם משרד התחבורה ערערו על הרשעתם בשורה של אישומים הקשורים לשוחד, מרמה והפרת אמונים. הם הואשמו בקבלת שוחד כדי לעבור מבחני רישוי שנתיים לכלי רכב עם ליקויי בטיחות. המערער מס' 1 הורשע בשני האישומים, ואילו המערער מס' 2 זוכה מהאישום הראשון מחמת ספק סביר אך הורשע בשני. הערעורים התמקדו במהימנותם של עדים וראיות, וטענו כי העמדתם לדין היא אכיפה בררנית והפרת צדק. בית המשפט דחה טענות אלה, ומצא ראיות מספיקות נגד המערערים בנפרד ממעורבים אחרים שלא הועמדו לדין. הכרעת הדין נסמכה במידה רבה על הערכות מהימנות, כאשר בית משפט קמא העדיף את עדי התביעה. בנוסף, טענת הגנת הצדק נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כל התנהלות זדונית או שרירותית של התביעה. באשר להרשעה הן בשוחד והן במרמה/הפרת אמונים, הציע השופט זלוצ'ובר לזכות את המערערים מהעבירה השנייה, ואילו השופטים אלון ורז-לוי העדיפו להשאיר את ההרשעה הכפולה. השופטים דחו פה אחד את הערעורים על גזר הדין, תוך הדגשת חומרת עבירות השוחד והצורך בענישה מרתיעה.