ת"א 1853/04

תקציר

בפסק דין זה פוסק בית המשפט בסכסוך רכושי הנוגע לבניית בית משותף ועיכוב ברישום יחידות דיור שמכרו הנתבעים לתובעים. פסקי הדין המקוריים, שניתנו בהיעדר הגנה מצד הנתבעים, חייבו את הנתבעים לרשום את הזכויות בדירות על שם התובעים ולשלם לתובעים סכומים שונים. עם זאת, שני הצדדים קיבלו הצעה לפשרה מחוץ לנושא העיקרי של הרישום, והותירו את שאלת הפיצוי להכרעת בית המשפט. התובעים מאשימים את הנתבעים בהפרות שונות, לרבות רישום לא תקין של הנכס, אי קבלת אישורי המס הנדרשים ודרישות תשלום שלא כדין מהתובעים. עוד הם טוענים כי יש להטיל על הנתבע, שהוא הדירקטור ונושא המשרה בחברה, אחריות אישית למעשי החברה. מנגד, הנתבעים מאשימים את העיכוב ברישום על התובעים ועל נסיבות אחרות שאינן בשליטתם ומכחישים כל התנהגות בלתי הולמת. עוד הם טוענים כי לנתבע אין אחריות אישית וכי התביעות הכספיות חוסות תחת חוק ההתיישנות. בהתחשב בטענות ובטיעוני שני הצדדים, בית המשפט מבטל את פסקי הדין הקודמים ומוציא פסק דין חדש. הנתבע חויב לשלם לתובעים 1-2 65,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת כונס נכסים בסך 20,000 ₪, ושכ"ט עורך דין בסך 5,000 ₪. בנוסף, על הנתבע לשלם לתובעים 3-4 ₪ 40,000 ₪, הוצאות משפט, שכ"ט כונס נכסים ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪. הנתבעת נדרשת גם לשלם לתובעים 20% מסכומים אלה כאמור לעיל. התחייבויות כספיות אלה ימולאו בשמונה תשלומים חודשיים החל מיום 1 באפריל 2008, עם השלכות על פיגורים בתשלומים. כמו כן, בית המשפט מורה כי שכר הטרחה יוחזר בהתאם לתקנות, מאחר והתביעות יושבו בשלב קדם המשפט.