דב"ע לא/1 - 7

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית הדין לעבודה לערער על החלטות נציב שירות המדינה לפי סעיף 100 לחוק שירות המדינה (גמלאות) בעניין שיעורי הפנסיה לעובדי מדינה. בית המשפט מבהיר כי סמכותו נגזרת מהחוק עצמו, ואף שבסמכותו לפקח על החלטות מינהליות, הוא אינו כבול לאותם אילוצים של בג"ץ בעניינים אלה. אל לו לבית המשפט למהר להחליף את שיקול דעתו שלו בשיקול דעתו של נציב שירות המדינה, אך בסמכותו להתערב בהחלטות המתקבלות לפי סעיף 100. סעיף זה מאפשר לנציב שירות המדינה להאריך את תקופת השירות לצורך קביעת שיעורי הפנסיה לעובדים מעל גיל 40, אך בית הדין מפרש אותו כמשתמע מכך שהמטרה היא לאפשר לעובדים אלה להגיע לשיעור פנסיה של 50%. לפיכך, על בית הדין להיות מודע להנחיות להגדלת הפנסיה, אך אינו מוגבל אליהן. במקרה הספציפי, בית המשפט לא מצא סיבה לשנות באופן משמעותי את ההחלטה, אך הוא ביצע כמה התאמות עקב טעויות בחישובים והעניק תוספת של 1.33%. הערעור התקבל באופן חלקי, ושיעור הפנסיה הותאם בהתאם.