עת"מ 57951-02-16
פסק-דין מנהלי נצרת
תקציר
החלטת בית המשפט מבוססת על בחינת סבירות שלילת רישיונות הנשק של העותר. ביטול רישיון שכבר ניתן נבחן על פי סטנדרט שונה ממתן רישיון חדש. אין לשלול רישיון קיים על סמך חשד גרידא ללא חקירה יסודית. עם זאת, נשיאת כלי ירייה אינה זכות אינהרנטית, ובית המשפט נותן כבוד לרשויות המינהליות בעניינים אלה. המשטרה, קצין רישוי כלי ירייה וועדת הערר החליטו כולם לשלול את רישיונו של העותר על סמך תיק חקירה אודותיו ומידע חסוי המצביע על סכנה לציבור אם העותר יחזיק כלי ירייה. בית המשפט בחן מידע זה ומצא כי קיים יסוד סביר להחלטות הגופים המנהליים לבטל את הרישיון מחשש לשלום הציבור. החלטה זו התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת של מכלול העובדות, ובית המשפט לא מצא עילה להתערב. טענתו של העותר כי עבודתו מחייבת אותו להחזיק נשק לא נתמכה וגברה על הצורך להגן על הציבור. אשר על כן, בית המשפט דוחה את העתירה, מורה לעותרת לשלם למשיבים הוצאות מאוחדות בסך 3,000 ₪, ומדגיש כי פסק דין זה אינו מונע מהעותרת ליזום בקשה חדשה לרישיון בעתיד.
עת"מ 57951-02-16 עארף סעאידה נ' ועדת ערר לפי סעיף 12 לחוק כלי יריה-משרד הפנים, מנהלי (23.5.2016)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.