ע"פ 2397/10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על גזר דין של פסילת רישיון. המערער טען כי יש לשקול לגופה את הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין, והשופט קיבל אותה, אך בסופו של דבר החליט כי סיכויי הערעור להצליח קלושים. השופט ביסס זאת על מספר גורמים. ראשית, מאזן האינטרסים משתנה במקרים בהם החירות האישית אינה מונחת על כף המאזניים, כלומר הפגיעה בזכויותיו של המערער חמורה פחות. שנית, הראיות נגד המערער היו חזקות. שלישית, עיקר טענות המערער התמקדו בהיבט העובדתי, שבדרך כלל אינו מתערב בו בית המשפט לערעורים. רביעית, גזר הדין היה מידתי ביחס לעבירות המהותיות שבהן הורשע. ולבסוף, הצורך של המערער ברישיונו לעבודה גבר על האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של גזר הדין, מה גם שהוא היווה סכנה למשתמשי דרך אחרים ורק חלק משלילת הרישיון יעוכב עד להכרעה בערעור. פסילת הרישיון נקבעה להתחיל ביום 16.5.2010, על מנת לאפשר למערערת להתכונן.