עפס"פ 78701-05-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים שבו, בהתבסס על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: עפ"ס 78701-05-26 - ערעור על החלטה שלא לפסול שופט** **מבוא** פסק הדין עוסק בערעור על החלטתו של בית משפט השלום (להלן: "המותב הקודם") שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי נגד המערער, גיל דוד אשר. המערער מיוצג על ידי עו"ד זוהר ברזילי, והמשיבה היא מדינת ישראל. הערעור הוגש לבית המשפט העליון בפני כבוד הנשיא יצחק עמית. **רקע עובדתי** כתב האישום המרכזי בתיק מייחס למערער עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג והיזק לרכוש במזיד. במהלך ההליכים, המתלוננת לא התייצבה לשני דיוני הוכחות. בדיון הוכחות נוסף, שלאחר שהמתלוננת התאחרה, נשמעה עדותה של עדת תביעה אחרת. לאחר מכן, בדיון מחוץ לפרוטוקול, דן בית המשפט בבקשת המערער לזיכוי בשל אי-התייצבות המתלוננת. במקום לזכותו, הוצא צו הבאה נגד המתלוננת. בהמשך, המתלוננת התייצבה ונשמעה עדותה הראשית. במהלך עדותה, התעוררה מחלוקת לגבי קבילותן של תמונות הקשורות לאירוע. בא-כוח המערער התנגד להגשת התמונות בטענה שלא הוגשו על ידי מצלמן או עורכן. המותב הקודם דחה את ההתנגדות, תוך שהוא קובע כי השאלה נוגעת למשקלן ולא לקבילותן של הראיות. בעקבות החלטה זו, המערער ביקש את פסילת המותב הקודם, בטענה שנחשף לראיות לא קבילות, באופן שיוצר חשש למשוא פנים. בקשת הפסילה נדחתה. **טענות המערער בערעור** בערעור, המערער טוען כי המותב הקודם לא זיכה אותו למרות אי-התייצבות המתלוננת, וכי קיבל כראיה תמונות שלטענתו אינן קבילות. לשיטתו, החלטות אלו מהוות "מסה קריטית" המעידה על גיבוש דעה קדומה מצד השופט. בנוסף, נטען כי חלק מאירועי הדיון לא תועדו בזמן אמת, מה שמקים חשש ממשי למשוא פנים. **החלטת בית המשפט העליון** כבוד הנשיא יצחק עמית דחה את הערעור, תוך שהוא קובע כי אין צורך אף להידרש לתשובת המשיבה. **עקרונות משפטיים וניתוח** 1. **אמת המידה לפסילת שופט:** * **העיקרון:** החוק קובע (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) כי שופט ייפסל מלשבת בדין אם קיימות נסיבות שיוצרות **חשש ממשי למשוא פנים**. זהו העיקרון המרכזי העומד בבסיס ההחלטה. * **החלת העיקרון על המקרה:** בית המשפט העליון קבע כי הנסיבות המתוארות אינן עומדות בדרישה של "חשש ממשי למשוא פנים". 2. **קבילות ראיות לעומת משקלן:** * **החידוש/הדגש:** בית המשפט העליון מדגיש את ההבחנה בין קבילות ראיה למשקל הראיה. החלטת המותב הקודם לדחות את התנגדות המערער להגשת התמונות התבססה על קביעה כי מדובר בשאלה של **משקל** הראיות ולא של **קבילותן**. * **השלכה על פסלות:** גם אם המערער צודק בטענתו בדבר אי-קבילות הראיות, **חשיפה לראיה שאינה קבילה כשלעצמה אינה מקימה באופן אוטומטי עילת פסלות**. בית המשפט מפנה לפסיקה רבת שנים (תוך ציון עפ"ס 26967-02-25 פלוני נ' מדינת ישראל) התומכת בעמדה זו. * **"מסה קריטית":** טענת המערער בדבר "מסה קריטית" של החלטות המעידות על דעה קדומה נדחתה, משום שהראיות ששימשו בסיס לטענה זו (התמונות) נתפסו על ידי בית המשפט ככאלה שאינן מעלות חשש ממשי למשוא פנים, בפרט לאור ההבחנה בין קבילות למשקל. 3. **טענות חדשות בערעור:** * **הכלל:** טענות שהועלו לראשונה בערעור, מבלי שהובאו בפני המותב הקודם שפסילתו התבקשה, **דינן להידחות מטעם זה בלבד**. * **הפסיקה:** בית המשפט מציין כלל זה ומפנה לפסיקה רלוונטית (ע"פ 4575/07 ניר נ' מדינת ישראל). כלל זה נובע מעיקרון סדרי הדין וההגינות, המצריך מתן הזדמנות לבית המשפט קמא לדון ולהכריע בכל טענה רלוונטית. * **יישום:** טענות נוספות של המערער, שלא היו חלק מבקשת הפסילה המקורית, נדחו על בסיס כלל זה. 4. **אי-התייצבות המתלוננת וסעדים:** * **הדיון:** בית המשפט אינו נכנס לעומקן של טענות המערער בנוגע להחלטות בנוגע לאי-התייצבות המתלוננת, ככל שהן נוגעות ישירות לעילת הפסלות. * **ההחלטה:** המותב הקודם נקט בסעדים חלופיים (צו הבאה) במקום זיכוי מיידי, והחלטה זו נתפסת כהחלטה דיונית במסגרת ניהול המשפט, ולא כבסיס מוצק לחשש ממשי למשוא פנים. 5. **תיעוד הפרוטוקול:** * **הטענה:** המערער טען כי חלק מהאירועים לא תועדו בזמן אמת. * **ההחלטה:** טענה זו, כפי הנראה, נכללה במסגרת הטענות החדשות שהועלו בערעור, ולכן נדחתה ככל הנראה על בסיס הכלל שפורט לעיל. גם אם לא, נראה כי בית המשפט העליון לא ראה בה כעומדת בפני עצמה לבסס חשש ממשי למשוא פנים. **סיכום והשלכות** פסק הדין מדגיש את הרף הגבוה הנדרש להוכחת חשש ממשי למשוא פנים, לצורך פסילת שופט. הוא מחזק את ההבחנה בין החלטות דיוניות לבין החלטות המעידות על עמדה קדומה. כמו כן, הוא מחדד את העיקרון כי חשיפה לראיות שנויות במחלוקת, גם אם יתברר בהמשך שאינן קבילות, אינה מובילה בהכרח לפסלות שופט. לבסוף, פסק הדין מראה כי טענות חדשות, שלא הועלו בפני בית המשפט קמא, נתקלות בקושי רב להתקבל בערכאת הערעור, בפרט כאשר מדובר בבקשה לפסילת שופט.