ע"א 4727/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא שלילת עיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. במקרה דנן, ביקש המבקש, שחויב לשלם למשיב 3.5 מיליון ₪ בתוספת ריבית והצמדה, עיכוב ביצוע פסק הדין בשל ערעור מתנהל. לטענת המבקש, סיכויי ההצלחה בערעור היו גבוהים, וללא שהות הם הסתכנו בתשלום למשיב רק כדי שהכסף יעבור לנושיו של המשיב במקרה של ניצחונם הסופי בערעור. המשיב התנגד לבקשה זו, בטענה כי הסיכוי להצלחת הערעור נמוך וכי ככלל אין להותיר על כנה פסקי דין כספיים. המנהל המיוחד של נכסי המשיב הגיש אף הוא תשובה, ובה התחייב כי אם ישולם הסכום לקופת הכינוס הוא לא יועבר לנושים אלא יישאר שם עד להכרעה בערעור. בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות וההתחייבות שניתנה, קבע כי הבקשה אינה עומדת בתנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע. נמצא כי מאזן הנוחות, שהוא אמת המידה העיקרית להחלטות מסוג זה, נוטה לטובת המשיב. זאת, בעיקר בשל התחייבותו של המנהל המיוחד, שהפחיתה את החששות לגבי היכולת להחזיר כספים אם הערעור יצליח. משכך, הבקשה נדחתה, כלומר על המבקש לשלם את סכום פסק הדין לקופת כינוס הנכסים, שם יישאר עד להכרעה בערעור. עוד הובהר בפסק הדין כי לא יהיה צו להוצאות. פסק דין זה ניתן ביום 31.7.2019.