עפ"ג 23444-03-14

תקציר

ערעור הוגש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים, שהרשיע את המערער בסעיפים שונים של עבירות מס וגזר עליו במסגרת הסדר טיעון 16 חודשי מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 45 אלף שקל. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בקביעת אזורי הענישה והחמיר את עונשו יתר על המידה, בעוד המשיב ביקש לקיים את העונש. שופטי הערעור הדגישו את חומרתן של עבירות המס ואת מדיניות הענישה המחמירה המופעלת עליהן, הכרוכה לא פעם במאסר בפועל ובקנסות כבדים, וציינו כי האינטרס הציבורי במקרים אלה גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם. לאחר בחינת הטענות, הגיעו השופטים למסקנה כי עונשו של בית משפט קמא היה סביר וערך את האיזון הנכון בין שיקולי הענישה, ועל כן לא ראו עילה להתערב. הם גם לא מצאו כל הצדקה לטענת המערער כי הובטח לו על ידי חוקריו כי לא ירצה עונש מאסר. לפיכך נדחה הערעור, וגזר דינו של בית משפט קמא התקבל. המערער הוזמן להתייצב בבית המעצר ניצן ביום 1.7.2014 על מנת להתחיל לרצות את עונשו, ושירות בתי הסוהר הונחה לדאוג לבדיקתו התכופה במרכז הרפואי של כלא איילון בשל מצבו הבריאותי.