ע"א 474/89

תקציר

בתיק שעניינו תחולת חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ה-1985, על אגרות טלוויזיה הקבועות בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בחן בית המשפט העליון האם יש להקפיא אגרות אלה לפי חוק היציבות כחיובים בעד שירותים הניתנים בחוק. בתחילה קבע בית משפט השלום בחיוב, וקבע כי האגרה צמודה לשירות קליטת שידורים. טענה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, שקבע כי האגרה אינה כפופה להקפאה, מה שמרמז על כך שהחיוב דומה יותר למס. עם זאת, בית המשפט העליון הפך החלטה זו וקבע כי הקפאת המחירים של חוק היציבות מקיפה את כל העמלות המחוקקות עבור שירותים, בין אם הם קרובים יותר למס או למחיר. בית המשפט הדגיש כי כוונת חוק היציבות הייתה לייצב את המחירים ולשלוט באינפלציה על ידי הקפאת כל האגרות, ובכך לחזק את החלטתו המקורית של בית משפט השלום להקפיא את האגרה. משכך, העלאת שכר הטרחה של רשות השידור נקבעה כבלתי ראויה, ובית המשפט העליון החזיר על כנו את פסק דין השלום, ופסק הוצאות גם כנגד המשיב. השופטים לוין ונתניהו הצטרפו לחוות דעתו של השופט ברק, וביססו את פסק הדין מיום 25.5.92.