ת"א 157862/02

תקציר

התובעת, שנרשמה לקורס צלילה, תבעה את המדריך שלה, הנתבע, בגין רשלנות לאחר שנפגעה במהלך צלילה. בית המשפט מצא את הנאשם אחראי. השופט קבע כי הנתבע, כמדריך צלילה, חב חובת זהירות רעיונית וקונקרטית כלפי התובע, אותה הפר. חובת זהירות זו מקבלת הכרה בחקיקה המיוחדת הנוגעת לצלילה ספורטיבית, המדגישה את תפקידו של המדריך בהבטחת בטיחות החניך. השופט קיבל את הקביעה כי מדריך סביר היה צריך לצפות את הסיכון לפגיעה מחניכים שיקפצו למים ללא אמצעי זהירות מתאימים, ולא יפנו חניך פצוע לטיפול רפואי מיידי. רשלנות הנתבע גרמה במישרין לנזקו של התובע. התובע סבל מחבלת ראש ומליקויים קוגניטיביים בעקבותיה, אשר מומחה בית המשפט ייחס לתסמונת פגיעת ראש קלה, והעניק לה דירוג נכות לצמיתות בשיעור של 5%. בית המשפט קיבל חוות דעת זו על פני חוות הדעת של מומחי הנתבעת, ומצא את התובע אמין. השופט פסק לתובע 50,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, 36,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-20,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות. סך הפיצויים, כולל תוספות סטטוטוריות, הסתכם ב-106 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט והפרשי הצמדה ממועד ההוצאה למועד התשלום בפועל. החלטה זו התקבלה לטובת התובעת בהיעדרם של שני הצדדים ביום 11.5.06.