ע"פ 5143/15

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדון על בסיס הנימוקים שהוצגו והטיעונים שכנגד, לצד שיקולים מרכזיים נוספים. אלה כללו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תסקיר שירות המבחן, חוות דעת מקצועיות וחומרי תיק נוספים. השופט נעם סולברג הגיע למסקנה כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בעונש שהוטל על ידי הערכאה הנמוכה יותר, כמתחייב מתקדימים משפטיים קודמים בעבירות מין, המטופלות בדרך כלל במדיניות ענישה מחמירה. גזר דינו של בית המשפט המחוזי נמצא סביר ומידתי ביחס לנזק שנגרם, למרות טענות המערער להקלה בעונש המבוסס על מאמצי השיקום. השופט הכיר בהתקדמותו של המערער אך הדגיש את הצורך לאזן בין השיקום לבין הענישה הכוללת, ההרתעה והפגיעה המשמעותית שנגרמה ממעשיו, כפי שעולה מדו"ח המתלונן. הודגשו ההשלכות החמורות של העבירה על חיי המתלונן, תוך הדגשת ההשפעה המתמשכת מעבר לעונש המאסר. השופט סולברג הציע לדחות את הערעור, עליו הסכימו השופטים ש' גובראן ומ' מזוז, ולהותיר את גזר הדין המקורי על כנו. השופטת ציינה גם את רצונו האמיתי של המערער בשיקום ועודדה את שירות בתי הסוהר לתמוך במסעו הטיפולי.