רע"א 2105/22

תקציר

פסק הדין דוחה על הסף את בקשת רשות הערעור, וקובע כי משניתן פסק דין, לא ניתן להגיש ערעור על החלטה לתיקון פרוטוקול, שכן יש לעשות זאת באמצעות הליך ערעור על פסק הדין הסופי. על פי "כלל הבליעה", לא ניתן לערער בנפרד על החלטת ביניים אם כבר ניתן פסק דין סופי. בדרך כלל, ערעור על החלטת ביניים צריך להיעתר אם יש סיכוי שהיא תשפיע באופן מהותי על זכויות הצדדים או תגרום נזק ממשי. עם זאת, מאחר שההחלטה הנדונה ניתנה לאחר פסק הדין, היא חסרת טעם, שכן אין בה כדי לשנות את זכויות הצדדים שנקבעו בפסק הדין הסופי. פסק הדין מדגיש כי "כלל הבליעה" הוא מבחן מהותי ולא טכני-כרונולוגי, שמטרתו להימנע מדיוני סרק. הליך ערעור נפרד על החלטה זו יהיה מיותר ובזבוז זמן, מה גם שערעור על פסק הדין הסופי נשמע גם הוא. ההחלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול אינה עומדת בפני עצמה ולא יהיו לה השלכות של ממש, ולפיכך היא נופלת תחת 'כלל הבליעה'. זאת ועוד, קיים פגם מהותי בבקשה שאינו מאפשר לסווג את ההליך כערעור לגופו של עניין. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית על הסף.