ת"א 26539-05-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובע לדחות פסק דין קודם הדוחה את תביעתו. פסק הדין המקורי ניתן לאחר שהתובע לא התייצב לדיון. התובע קיבל את ההחלטה הקובעת את מועד הדיון אך לא התייצב, ובעקבות זאת נפסקו נגדו הוצאות הנתבעת. גם הבקשה לביטול פסק הדין נדחתה משום שהוגשה מעבר למועד האחרון של 30 יום ולא ביקשה הארכה. יתר על כן, הבקשה נעדרה כל שחר משום שלא הוכיחה די הצורך את סיכויי ההצלחה של התובע בתביעה. על התנהלותו הפרוצדורלית של התובע נמתחה ביקורת, ובית המשפט ציין כי טענותיו לא נתמכו בראיות וסתרו מסמכים כתובים. הבקשה לא התייחסה לטענות משמעותיות שהעלתה ההגנה והסתמכה על טיעונים בעל-פה שלא באו לידי ביטוי במציאות. השופטת תיארה את גישתו של התובע להליך המשפטי כמקלה ראש בו וציינה כי סיכויי הצלחתו נמוכים ביותר. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט לקיים את פסק הדין המקורי והורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך הדין בסך 10,000 ₪, בתוך 30 יום.