ע"א 3813/09

תקציר

פסק הדין הנדון נוגע לשתי בקשות לעיכוב ביצוע עד להגשת ערעור בשני ערעורים אזרחיים קשורים, 3813/09 ו-3935/09. ע"א 3813/09 הוגש על ידי מוסיוף, שהחזיק בזכויות בחלקת מקרקעין בירושלים שנמכרה לפירעון חובות לבנק הבינלאומי הראשון. הנכס נמכר לרוכשים שתבעו בהמשך את הבנק ואת כונס הנכסים בגין נזקי שיפוץ, ובית המשפט המחוזי הורה להם לשלם פיצויים בסך של כ-3 מיליון שקל, וכן הורה למוסיוף ולמשיבה נוספת לשלם לבנק ולכונס הנכסים כ-2 מיליון שקל בגין נזקים לנכס והוצאות משפט. הבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע, שהגיש מוסאיף, מבקשת לעכב את תשלום כ-2 מיליון השקלים עד לתוצאות ערעורו. הבקשה השנייה, שהוגשה על ידי כונס הנכסים, מבקשת לעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט לפיו הוא משלם 50 אלף שקל פיצויים לא ממוניים לרוכשים. פסק הדין דוחה את בקשת הכונס ונעתר לבקשתו של מוסאיוף באופן חלקי. השופט קובע כי מוסאיוף לא הוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בערעור, וגם ההתנהגות הפסולה החמורה המיוחסת לו על ידי בית המשפט המחוזי שוקלת שלא לעכב את ההוצאה להורג. עם זאת, בית המשפט מסכים כי סכום הכסף הכרוך בכך והליכי פשיטת הרגל של מוסאיוף פירושם שללא עיכוב ביצוע ייגרם לו נזק בלתי הפיך. לפיכך מורה השופט על עיכוב ביצוע חלקי ומנכה 500 אלף שקל מהחוב. סכום זה, קובע השופט, ניתן לעכב גם אם סיכויי הצלחת ערעורו של מוסאיוף אינם גבוהים, ובקשת הכונס לעכב את תשלומו הנמוך בהרבה נדחית משום שלא הוכיח את חוסר יכולתם של הרוכשים להחזיר את הסכום.