ע"פ 6520/15

תקציר

בית המשפט החליט כי אין עילה מוצדקת לעכב את ביצוע עונשו של המערער מעבר לעיכוב שהורה עליו בית משפט קמא, שכן כל השיקולים מובילים למסקנה כי עיכוב מתן גזר הדין אינו מוצדק. גזר הדין, שהיה חלק מהסדר טיעון שהוסכם על שני הצדדים, סביר ומתבקש. טענתו של המערער כי לא הבין את פרטי הסדר הטיעון לוקה בחסר, שכן מהפרוטוקול עולה כי הוא מודה בפרטים. כמו כן, גזר הדין מביא בחשבון את פסקי הדין של השותפים לפשע באותו מקרה ואת העונש המקל יחסית המומלץ למערער. הואיל והערעור הוא אך ורק על גזר הדין ולא על ההרשעה, ובהתחשב בחומרת העבירות שבוצעו, בית המשפט אינו רואה סיכוי שעונשו של המערער יופחת באופן משמעותי בטרם יישמע הערעור. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין נדחית, והמערער נדרש להתייצב ולהתחיל לרצות את שלוש שנות המאסר ביום 6.10.2015.