רע"א 9790/09

תקציר

מדובר בבקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין שהאריך את אשפוזו של גבר בן 38 שאובחן עם סכיזופרניה פרנואידית עד אפריל 2010. האיש היה מאושפז מאז פברואר 2009 לאחר ניסיון התאבדות ואושפז שוב ושוב בכפייה בשל חשש לביטחונו הפיזי. בקשת ההארכה של בית החולים התבססה על תוכניותיו של החולה לנסוע למדינות ערב ועל האמונה כי מעשיו הונחו על ידי מחשבות שווא והיוו סיכון לעצמו. המטופל הסכים להארכה אחת, אך ערער על השנייה, מה שהוביל את בית המשפט לאפשר לו חופשה שבועית מבית החולים. עם זאת, במהלך אחת החופשות הללו הוא נסע למצרים וניסה לחצות את הגבול, מה שהוביל את בית החולים לעתור שוב להארכה. הוועדה הפסיכיאטרית ובית המשפט המחוזי בחיפה הסכימו כי המטופל מהווה סכנה לעצמו ולאחרים ודחו את ערעורו. החולה, שסבר כי הוא מנסה לקדם תוכנית שלום, טען כי הסיבות לאשפוזו אינן תקפות עוד וכי אין ראיות לסיכון פיזי מיידי. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי הוא מהווה סכנה לעצמו ולאחרים וכי אשפוזו הכרחי. בית המשפט, לאחר ששקל את הבקשה, החליט לדחות אותה, לא מצא עילה משפטית למתן רשות ערעור והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר כי מעשיו של המטופל היוו סיכון משמעותי. יתר על כן, המדינה הסכימה שעניינו של המטופל יידון מוקדם יותר בוועדה הפסיכיאטרית. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.