רע"א 25886-04-23

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לצו מניעה זמני כנגד פסק הדין לפינוי. המבקש, דייר מוגן ומפעיל מפעל אלומיניום על קרקע חכורה, ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין שהורה על פינויו מהשטחים אליהם פלשו הנכס. בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק שהמבקש לא הציג ראיות ממשיות לאפליה סלקטיבית מצד המשיבים, שהם בעלי הנכס. עוד צוין בפסק הדין, כי סעד זמני המשנה את המצב הקיים, במקרה זה, עיכוב ביצוע פסק דין חלוט, יינתן רק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, אשר החזיקו בפסק דין מכריע, וכי המבקש לא פעל בתום לב בכך שלא קיים את פסק הדין הראשוני. בפסק דין מפורט ומנומק הפעיל בית משפט קמא את שיקול דעתו כראוי, ולא הותיר מקום להתערבות הערעור. טענות המבקש בדבר המצב הקיים, סיכויי ההצלחה ומאזן הנוחות נדחו. נוכח חוסר יכולתו של המבקש להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים ובהיעדר נסיבות חריגות, נדחתה בצדק הבקשה לסעד זמני.