ע"א 43198-10-14

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור בעניין אי פיצויו של המשיב מס' 1, שכן השופט נמנע מלהתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בסוגיית ההוצאות. גם הערעור בעניינם של המשיבים 2 ו-3 נדחה, שכן הטענות שהועלו בערעור לא היו חלק מהטענה שנדונה בבית משפט קמא, והיוו הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת של התביעה. גם טענותיו של המערער בדבר הרשלנות נדחו, שכן הוא לא הוכיח כל נזק, שהוא יסוד הכרחי בעוולת הרשלנות. זאת ועוד, בית המשפט סירב להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לדחות את בקשת המערער להעיד כעד, שכן התערבות המערער בעניינים פרוצדורליים היא נדירה. עם זאת, הערעור התקבל בחלקו באשר לסכום הפיצוי שגבתה המשיבה מס' 1, אשר הוכפל ל-6,000 ₪ בשל אופי האמירות המכפישות והזכות לחופש ביטוי. השופט הדגיש את הצורך באיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, במיוחד בהקשר של תגובות ברשת. בנוסף, הוחזר נייר הערך שהופקד על ידי המערער. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתנה ביום 28.7.2015.