ה"פ 551/05

תקציר

המבקש ביקש לבטל, לתקן או להשלים פסק בוררות שניתן בשנת 2005. פסק הבוררות עסק בהפרת הסכם קומבינציה לפרויקט בנייה ביפו, כאשר המבקשת ביקשה לבטל את ההסכם ותבעה פיצויים בגין נזקים, והמשיבה הגישה תביעה שכנגד. הבורר פסק לטובת המבקשת, ביטל את ההסכם, פסק לה פיצויים בסך 1.2 מיליון דולר והורה לה לשלם למשיב 2.1 מיליון דולר בגין השקעותיו של האחרון בפרויקט. המבקש שיבח את עבודת הבורר אך ביקש תיקונים בשני חלקים של פסק הבוררות. ראשית, באשר להקצבת דמי תיווך בסך 100,000$ למשיב, טען המבקש כי הבורר נעדר סמכות לקבל ראיות נוספות לאחר מתן פסק הבוררות, וכי הראיות שהוצגו אינן מספיקות. שנית, בנוגע לפסיקת "השתתפות בהוצאות בוררות", ביקש המבקש הבהרה או תיקון כך שיכלול שכר טרחת עורך דין. בית המשפט קבע כי פסק הבורר אינו סופי, ובסמכותו לבקש ולבחון ראיות נוספות בנוגע לדמי התיווך. עוד קבע בית המשפט כי הבורר לא היה כבול לכללים פרוצדורליים או ראייתיים ופעל במסגרת שיקול דעתו. באשר להוצאות הבוררות, ציין בית המשפט את טעותו של הבורר בכך שלא הבחין בין הוצאות לבין שכר טרחת עורך דין, אך מצא כי כוונתו הייתה לפסוק הוצאות משפט בכללותן. בקשתה של המבקשת לבטל את הערת האזהרה שנרשמה על הקרקע נדחתה מאחר שלא קיימה את פסק הבוררות בעצמה. הבקשה לתקן או לבטל את פסק הבוררות נדחתה, ופסק הבוררות אושר. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.