רע"פ 4606/16

תקציר

בקשת המשיב למתן רשות ערעור נדחתה. השופט קבע כי בקשות כאלה יינתנו רק במקרים חריגים שבהם מדובר בשאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים, או כדי למנוע עוול מהותי. מאחר שעניינו של המבקש אינו נופל לקטגוריות אלה, ומתמקד בנסיבותיו הפרטניות, הבקשה אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים. זאת ועוד, חומרת עונשו של המבקש אינה טיעון מספיק לשימוע, אלא אם קיימת חריגה משמעותית מהמדיניות המקובלת בעבירות דומות, מה שאין כן כאן. השופט גם לא מצא פגם בהחלת החוק על התיק, וכי העונש שהוטל על המבקש היה חוקי. גם הקושי של המבקש לקחת אחריות על מעשיו, והיעדר הליך שיקומי, אינם מצדיקים חריגה מהעונש שנקבע. לבסוף, אף שקיים פער עונשי בין עונשי המאסר שנגזר על המבקש, קבע השופט כי אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור, במיוחד בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש ובהנמקותיו של בית המשפט המחוזי. משכך, הבקשה נדחית, ועל המבקש להתייצב בבית הסוהר כפי שהורה במקור.