ב"ל 22056-05-11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגיש נהג אוטובוס שמעד ונפל בעת שיצא מהאוטובוס במאי 2009, ועל פי החשד נפצע בצווארו ובגב התחתון. פסק הדין הראשוני דחה את התביעה, בנימוק של אי הוכחת אירוע מקרי. על פסק דין זה הוגש ערעור, ועם חזרת התיק לבית המשפט מונו שני מומחים רפואיים להערכת מצבו של התובע. המומחה הראשון, ד"ר אסא לב אל, סבר כי אין קשר סיבתי בין נזקי התובע לבין האירוע התאונתי. עם זאת, המומחה השני, ד"ר אורי בלנקשטיין, הבהיר כי נפילתו של התובע אכן גרמה להחמרה זמנית חולפת של כאבי הצוואר שלו. למרות טענות ההגנה וסבר המומחה כי מדובר בפגיעה קלה, קיבל בית הדין את התביעה, והכיר בהחמרה הזמנית החולפת כפגיעה בעבודה. המפתח להחלטה זו היה העובדה שכאבי הצוואר של התובע אכן הוחמרו באופן זמני כתוצאה ישירה מהנפילה הקשורה לעבודה. על פי פסיקות קודמות, החמרות זמניות כאלה של תנאים קיימים נחשבות לפגיעות עבודה. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם את שכר טרחת עורך דינה של התובעת, בסך 3,500 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונחתם על ידי נשיאת בית הדין, הדס יהלום, יחד עם נציגי עובדים ומעסיקים.