ע"א 4613/20

תקציר

במקרה זה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע לצד ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שדחה בקשה לעיכוב ביצוע תובענה ייצוגית. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשים לא הבדילו במידה מספקת את בקשתם הנוכחית מבקשות שנדחו בעבר, לרבות תיק משנת 2018 שהוגש נגדם ערעור ואושר נגדו בשנת 2019. בית המשפט ראה בבקשה הנוכחית חזרה מיותרת והורה על דחייה על הסף, תוך חיוב המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ עד ליום 2.8.2020. המבקשים טענו כי סיכויי הערעור שלהם גבוהים וכי לפסיקת ההוצאות תהיה השפעה מצננת על התובענות הייצוגיות. הם תמכו את טענתם במסמכים כספיים, וטענו כי ההוצאות שנפסקו מכבידות באופן בלתי הוגן. עם זאת, בקשתם לעיכוב ביצוע נדחתה. בית המשפט הסביר כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע פסק הדין, אלא אם כן המערער מוכיח הן סיכויי הצלחה טובים והן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בית המשפט לא מצא כי המבקשים הציגו טיעון חזק לנזק בלתי הפיך אם תידחה השהייה וציין כי סביר להניח שהם ישיבו את הכספים אם הערעור יתקבל. לפיכך, הבקשה נדחתה מבלי להטיל הוצאות נוספות, שכן לא התבקשה תשובה.