ת"א 39745-08-21

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד שלושה נתבעים, בטענה שהם אחראים לחבלת ראש שספג במשחק כדורגל. הנתבע הראשון היה הבעלים של חלקת האדמה בה התקיים המשחק, הנתבע השני היה המועצה האזורית שהחזיקה את החלקה, והנאשם השלישי ביטח את הנתבע הראשון. התובע טען כי הפגיעה אירעה עקב מפגעי בטיחות בשטח ותבע פיצויים. עם זאת, הנתבעים ערערו על כך וטענו כי לא אירעו הפרות בטיחות וכי התובע אשם לחלוטין. עוד טענו כי התביעה הוגשה באיחור מוגזם ועוררה קשיים ראייתיים, וכי נסיבות התאונה אינן מטילות עליהם אחריות. בית המשפט בחן את חומר הראיות, לרבות עדויות הצדדים, והגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את חבות הנתבעים. השופט ציין כי התביעה הוגשה שבע וחצי שנים לאחר האירוע, והראיות שהוצגו, לרבות צילומים וחוות דעת מומחים, שיקפו במידה רבה את מצב החלקה שנים לאחר התאונה. היו גם עדויות סותרות לגבי סיבת הנפילה. משכך, דחה בית המשפט את התביעה, וקבע כי התובעת לא הוכיחה קיומם של מפגעי בטיחות בעת האירוע או הפרת חובת זהירות מצד הנתבעים. השופטת הדגישה גם את השיהוי בהגשת התביעה ואת הקשיים הראייתיים שהיא מציבה. זאת ועוד, גרסת התובע לאירועים בתביעה סתרה גרסאות קודמות, לרבות אישור רפואי. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי פציעתו של התובע נבעה מהסיכונים הטמונים במשחק כדורגל ולא מסיכונים בלתי סבירים כלשהם שהנתבעים היו אחראים להם. לכל נתבע נפסקו הוצאות בסך 3,000 ₪ מהתובע. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 28.9.2023.