בג"צ 2334/02

תקציר

בית המשפט דחה עתירה שערערה על סעיפים בחוק לשכת עורכי הדין המחייבים עורכי דין בישראל להיות חברים בלשכת עורכי הדין ולשלם דמי חבר. העותר טען כי דרישות אלה פוגעות בזכויותיו החוקתיות לחופש העיסוק והקניין. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוראות אלה אמנם מגבילות את חופש העיסוק של עורך דין, אך הגבלה זו חוקית מכוח פסקת ההגבלה של חוק היסוד, המתירה הגבלות כאלה בתנאי שהן תואמות את ערכיה של מדינת ישראל, משרתות תכלית ראויה ואינן חורגות מהנדרש. הדרישה נועדה להבטיח שירותים משפטיים נאותים ולשמור על יושרה מקצועית באמצעות גוף סטטוטורי עצמאי. עוד הדגיש בית המשפט כי החלטת המחוקק להותיר לשכת עורכי דין אחת אחראית לפיקוח ולדמי חבר מוצדקת בצורך ברגולציה אחידה ובעצמאות מלחצים כלכליים, מתוך סבר כי התועלת לציבור ולמקצוע עריכת הדין גוברת על הפגיעה בזכויות הפרט. פסק הדין מתיישב עם פרספקטיבות השוואתיות ומאשר את החוקתיות של קיום לשכת עורכי דין אחת מחייבת, ומגיע למסקנה כי הן דרישות החברות והן דרישות שכר הטרחה עומדות בתנאים החוקתיים הנדרשים.